יהושע לויה ז"ל - 1948-2014 לויה כך קראנו לו כולם בחיבה ובאהבה. היה איש מעשי ורב פעלים, הייתה לו נוכחות שאי אפשר להתעלם ממנה. כשלויה הגיע למשרדי איפ"א, כולם ידעו והתכוננו לדברים שהטרידו אותו ולא היה מוכן להתעלם מהם. היה מאוד אכפתי לגבי ההתרחשויות בסניפים ודאג להביא את דבר הסניפים ואת הערותיהם של יו"ר הסניפים ושל חברים מהשורה. יו"ר הסניפים והחברים בשטח העריכו מאוד את המעורבות שלו ואת המאבקים שהיה מוכן להיאבק לטובת הביקורת וההערות שהביא מביקוריו ומפגשיו עם הפעילים והשטח. הסניפים כולם, משוטרי מג"ב, עבור דרך משטרה כחולה והמשך דרך הסניפים הדרוזים הגמלאים ושב"ס, כולם אהבו אותו והשיבו לו באהבה ובהצבעה בבחירות. לויה רכש את מקומו השני, ברשימת הנשיאות והיה גאה בכך מאוד. הוא היה ראוי לכך. יהיה קשה להתחרות בו בכל מה שקשור בקשר האמיץ שקשר עם הפעילים והסניפים. הצלחתו בבחירות הייתה גורפת, זאת הייתה הערכה אמיתית. לויה לא היה אטום לאף בקשה או פנייה בתחום התרבות שהיה מופקד עליו והרגיש את עצמו, שליח של הציבור. לויה היה שופט כדורגל מהשורה הראשונה, היה אהוד על כולם ויצא לו שם של שופט הגון ומאוזן על מגרשי הכדורגל של הליגות הגבוהות. בתור חבר ועדת ולספורט של איפ"א רכש לעצמו שם של איש הוגן והגון שלא נפלה תקלה בהחלטותיו ושיקוליו. היה מסור לתרבות וספורט בעדיפות עליונה. היה מעורב בכל תחום שהייתה לו השפעה על איכות הטיפול והטיפוח של הנושאים החשובים באיפ"א. לויה ז"ל יחסר לנו מאוד, המרץ שלו, האכפתיות שלו, הנוכחות שלו והיותו לוחם אמיתי על שמו של הארגון שכה אהב, על שמו הטוב של איפ"א. לויה היה גאה במשפחתו, ברעייתו שוש, בנותיו רינת ואתי ובנו שי. הוא אהב מאוד את משפחתו. היה גאה במיקום בו זכה בבחירות לנשיאות איפ"א, היה זה חיזוק לאהבה ולהערכה הרבה שחברי איפ"א מרחבי הארץ זיכו אותו בה. יהי זכרו ברוך!
תנ"צ גימ' יעקב שובל (קושי) ז"ל – "קווים לדמותו" - 1946-2012 מאת עו"ד חיים שמולביץ, תת גונדר גימ'. לפני ימים ספורים הלך לעולמו שובל יעקב, סגן ומ"מ נשיא איפ"א ישראל. יעקב שובל התגייס למשטרת ישראל בשנת 1974 הקים את המשא"ז בראשל"צ וב – 1980 עבר למשטרה ה"כחולה". הוא שימש כסמת"ח ראשל"צ, מת"ח לוד, מת"ח פ"ת, סממ"ר נתב"ג, מפקד משא"ז ירושלים, סממ"ר דן, קצין אג"מ מחוז ת"א, מפקד מרחב ירקון, סגן ראש אמ"ש וסגן ראש ענף התנועה. הוא החל את פעילותו בנשיאות איפ"א משנת 1997 ובשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא איפ"א ומ"מ הנשיא. הוא השקיע רבות בתפקידו זה ועמד בראש ועדות שונות. פעילות ייחודית שלו הייתה חילופי משלחות של ילדי יתומים בין איפ"א רוסיה לסניף איפ"א ישראל. גולת הכותרת בחודשים האחרונים הייתה הוועדה אותה הוביל ואשר הייתה אחראית לארגון הקונגרס העולמי של איפ"א בישראל. כתוצאה מעבודתו המסורה יחד עם חברי הועדה אותה הנהיג היה הקונגרס מוצלח ביותר בכל הקשור לרמת הארגון, רמת האירוח ושביעות הרצון של המשתתפים, כל זאת תוך שמירה על מאזן כספי הולם. את שובל (קושי) הכרתי הן כעמית לעבודה והן כחבר בנשיאות איפ"א. היו לו שלוש אהבות המשפחה, המשטרה ואיפ"א והוא ידע לחלק את עצמו בין אהבות אלה. הוא היה אדם במובן המלא של המילה והתייחס בצורה שוויונית לכל אחד. פקודיו ראו בו לא רק מפקד אלא גם חבר ואבא. משפחת איפ"א אבלה על לכתו בטרם עת, תנחומיי לאשתו נאווה ולילדיו בועז אייל ומירב." גבי וקסברגר, ז"ל - מאי 2006 גבי וקסברגר, שוטר, חבר וג'נטלמן
נשיאות איפ"א ישראל , הנהלת הארגון וחברי איפ"א ישראל מחזקים את אשתו אתי ואת ילדיו, אנשי משטרה וחברי איפ"א בעצמם.
עו"ד ד"ר נתן קנת ז"ל (26.5.2005) - דור המייסדים
נתן קנת ז"ל נולד ב- 17 ליולי 1921 בשכונת "בית ישראל", בירושלים. בזמן שלטון הטורקים בארץ, גרו הוריו ובני משפחתו בעיר חברון. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1907), גורשו כל היהודים למצרים ומשם עברה משפחתו לאנגליה. באנגליה נולדו אחיו ואחותו. עם שובם לפלשתינה, גורשו שוב, מיפו לאלכסנדריה, שבמצרים. בשנת 1920 יחד עם הכיבוש הבריטי של פלשתינה, חזרה המשפחה לארץ ובשנת 1921 נולד נתן ז"ל בירושלים. בהיותו ילד צעיר נרצח אביו בעיר העתיקה בירושלים, על ידי פורעים ערבים. עול גידולו נפל על אימו חנה ואחיו הבכור חנוך- הנרי, אשר היה המושל היהודי מטעם המנדט הבריטי בחברון ולאחר מכן שימש בתפקידים משפטיים בכירים, שונים, בממשל המנדט הבריטי. נתן למד ב"חדר", שנה ולאחר מכן, סיים חינוך עברי לאומי, בבית הספר "תחכמוני", בירושלים. בשנת 1927, כאשר אחיו מקס נתמנה לשופט בריטי, עברה המשפחה להתגורר בעיר תל אביב. אחיו חנוך, אשר היה המשפטן היהודי, בעל התפקיד הגבוה ביותר בפלשתינה, נותר עם משפחתו בירושלים. בתל אביב סיים את "בית הספר התיכוני למסחר-גאולה." נתן ז"ל היה פעיל בתנועת הנוער והיה מפקד גדוד ב"מכבי צעיר". עם פרוץ מלחמת העולם השניה גויס נתן ז"ל, ל"צבא משמר המולדת" של הצבא הבריטי. לאחר סיום לימודיו, נתקבל בשנת 1940 לעבוד, כקצין ממשלת המנדט, בבית המשפט בתל אביב, שהיה אז, ברחוב יהודה הלוי 14. תוך כדי עבודתו בבית המשפט, החל ללמוד משפטים וסיים בבית הספר למשפטים בירושלים (Law Classes). לאחר מכן, שירת נתן ז"ל ביחידה המיוחדת של ההגנה-, ש"י (שירות ידיעות). נתן ז"ל קיבל את "אות ההגנה". ערב הקמת המדינה, שימש כשוטר צבאי ושמר על העיתונאים הזרים, במוזיאון תל אביב, במעמד הכרזת המדינה. בחודש מאי 1948, לפני הכרזת המדינה סיים נתן ז"ל את לימודי המשפטים והצטרף לשורות עורכי הדין בפלשתינה (א"י) וקיבל תעודת עורך דין בתור עורך דין בפלשתינה (א"י) מספר 631. לאחר קום המדינה בשנת 1949 חילקו מספרים חדשים ומספר רשיונו שונה ל- 1297. עם שחרורו מהצבא, הועבר למשטרת ישראל והיה ממקימי המשטרה. הוא נקרא ביחד עם חברים נוספים, (השופטים חיים כהן ז"ל ואליהו מני ז"ל) להקים את הגרעין של משרד המשפטים. במהלך שירותו במשטרה, סיים את לימודי חקירה כללית - מדעים לגילוי הפשע, באוניברסיטת שיקגו. נתן ז"ל שימש כחוקר ראשי, כתובע המחוזי בבתי המשפט השלום והמחוזי בתל אביב ולאחר מכן כיועץ משפטי של אגף החקירות. עד שנת 1951 שימש כפרקליט נפת יפו, ואז העבירו פרקליט המדינה, לשמש כסגן פרקליט המחוז. במהלך שנות החמישים, לאחר שפרש משירותו כעובד מדינה, עסק כעורך דין עצמאי עד יום מותו. במשך השנים קיבל תואר "מוסמך במשפטים" מאוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן תואר דוקטורט במשפט בינלאומי, מאוניברסיטת קולומביה באמצעות אוניברסיטת לונדון. נתן ז"ל קיבל תואר "פרופסור כבוד", מאוניברסיטת אקולוגיה בבוקרשט רומניה, בה נתן בהתנדבות הרצאות על המשפט בישראל. עו"ד, ד"ר נתן קנת ז"ל כתב 4 ספרי חוק: טביעת אצבעות הלכה למעשה; בשנת 1998 קיבל מאת לשכת עורכי הדין, מדליית זהב על יובל שנות פעילות במערכת המשפט. בשנת 2004 הוענק לו תואר "יקיר המקצוע" של לשכת עורכי הדין על תרומתו למשפט בישראל וללשכת עורכי הדין. עו"ד ד"ר נתן קנת ז"ל, שימש עורך דין במשך 57 שנים. קיבל את רשיון עריכת הדין במאי 1948 ושימש כעורך דין, עד יום מותו, ב- 26 במאי 2005. בערב ל"ג בעומר (מאי) 1945, נשא לאישה את מרים ועמה הקים משפחה: 3 ילדים, 9 נכדים ונכדות, ו- 5 נינים. עו"ד ד"ר נתן קנת, נפטר בערב ל"ג בעומר, (מאי) 2005, ביום בו חגג 60 שנה לנישואיו. עו"ד ד"ר נתן קנת ז"ל הותיר אחריו בן ושני נכדים עורכי דין - עו"ד חיים קנת - בן, עו"ד גלעד וקסלמן ועו"ד שגיא וקסלמן - נכדים. לפני הכל היה נתן, אדם, אהוב על הבריות, וכשמו כן הוא, תמיד נתן מעצמו לאחרים, הן בידע הן ברעיונות והן במילה טובה.
יהי זכרו ברוך!!
ב-26.5.05 הלך לעולמו נתן קנת, ממייסדי איפ"א ישראל. השתתפתי בכנס העולמי באירלנד ונגע לליבי היחס המיוחד והחם שסניף כמו אירלנד מעניק למייסדיו. בכל הפרסומים צוינו מייסדי הסניף האירי. הנשיא הראשון, חברי הנשיאות לדורותיהם, תהליך ההקמה. בקיצור, מורשת. בישראל , אנחנו חיים את ההווה, יש כל כך הרבה התרחשויות, שינויים, ריצה קדימה, עד שאנו שוכחים את הדברים הבסיסיים ביותר כמו, מורשת הארגון. ארגון שאין לו עבר, אין לו עתיד. אנחנו טובים בהווה וחלשים מאוד בעבר ולדעתי, חשוב לתת את הכבוד הראוי למייסדים, לאבות הארגון. נתן קנת, שהלך לעולמו השנה, היה ממייסדי איפ"א ישראל, ביחד עם קבוצה מצומצמת של שוטרים שנאבקו להקים סניף בישראל. נתן קנת היה מבוגרי בית הספר למשפטים בימי המנדט הבריטי וקיבל את רשיון עריכת הדין בסמוך להקמת המדינה ב-1948. הוא המשיך את לימודי המוסמך באוניברסיטת תל אביב ודוקטורט בשיקגו. הוא מילא שורה ארוכה של תפקידים בתחום המשפטי ובין שאר היה סגן פרקליט מחוז תל אביב ויועץ משפטי של אגף החקירות במשטרה. במסגרת שירותו הצבאי היה נשיא בית דין צבאי ובמסגרת חייו האזרחיים היה סגן נשיא בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין וכנציג לשכת עורכי הדין בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ובשנת 1998 זכה במדליית זהב של לשכת עורכי הדין לרגל יובל שנות פעילות, ספרים שכתב ותרומתו למשפט בישראל. בנו הצעיר חיים קנת היה שותפו למשרד לעריכת דין. בנוסף לכך זכה למשפחה של שלושה ילדים ותשעה נכדים. נתן קנת היה מופת לדור שהקים את מדינת ישראל. יליד 1921 בשכונת "בית ישראל" בירושלים. בתקופת שלטון הטורקים גרו הוריו ומשפחתו בחברון. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גורשה משפחתו עם יהודים רבים למצרים ומשם עברה המשפחה לאנגליה. בעקשנות, שאפיינה את דור המייסדים, הם חזרו לפלשתינה, דאז וגורשו בשנית לאלכסנדריה. ב-1920 עם הכיבוש הבריטי הם חזרו לפלשתינה ושנה לאחר מכן נולד נתן בירושלים. אביו נרצח לאחר מספר שנים בעיר העתיקה בירושלים על ידי רוצחים ערבים. נתן גדל ללא אב, כאשר אחיו הגדול, חנוך, משמש לו דמות אב ודוגמא. חנוך היה המושל היהודי מטעם הבריטים בחברון ולאחר מכן מלא שורה של תפקידים משפטיים בממשל הבריטי. הקשר עם עולם המשפט הבריטי היה הדוק, אח אחר של נתן, מקס, מונה לשופט בריטי ואילו אחיו חנוך היה המשפטן היהודי בעל התפקיד הגבוה ביותר בפלשתינה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה גוייס נתן ל"צבא משמר המולדת" של הצבא הבריטי. את לימודי המשפט הוא סיים בתקופת המנדט הבריטי והספיק לעבוד כקצין מטעם המנדט. נתן הצטרף, במקביל, לש"י, שירות הידיעות של ההגנה ושם אף זכה לקבל את "אות ההגנה". ערב הקמת המדינה נתן הפך לשוטר צבאי וזכה ליטול חלק בהכרזת המדינה במוזיאון תל אביב, כשוטר השומר על הסדר. עם הכרזת המדינה, הוא השתחרר מהצבא והצטרף לשורות משטרת ישראל שהייתה בשלבי הקמה. בהמשך הוא נקרא לסייע בהקמת משרד המשפטים ביחד עם שופטים כמו חיים כהן ואליהו מני.
|